הרבה אנשים חושבים שאם הם טסים עם חברת לואו-קוסט, הזכויות שלהם מצטמצמות בגלל המחיר של הכרטיס. מדובר בטעות נפוצה. המחוקק, גם בישראל וגם באירופה, לא מבדיל בין חברות תעופה סדירות לבין חברות לואו-קוסט בכל הנוגע לזכויות הנוסעים. גם אם שילמתם מחיר נמוך, מגיע לכם פיצוי במקרים של עיכוב משמעותי, ביטול טיסה או סירוב עלייה למטוס, בהתאם לחוק.
מהן חברות לואו-קוסט?
חברות לואו-קוסט (Low-Cost) פועלות על פי מודל עסקי שמטרתו להוזיל עלויות ולהציע כרטיסי טיסה זולים ככל האפשר. עיקרי המודל כוללים:
- מחיר בסיסי בלבד: הכרטיס כולל את עלות הטיסה עצמה בלבד. שירותים נוספים כמו מזוודה, בחירת מושב או כיבוד כרוכים בתוספת תשלום. החברות האלו הפריטו את כל התוספות ומציעות לבחור אם לקנות אותן בנפרד או לא.
- שדות תעופה משניים: טיסות רבות יוצאות ונוחתות בשדות תעופה קטנים או מרוחקים, בהם עלויות התפעול זולות יותר.
- צי מטוסים אחיד: לרוב נעשה שימוש בדגם אחד של מטוס (כגון איירבוס A320 או בואינג 737) לצמצום עלויות תחזוקה והכשרת צוות.
- זמני סבב קצרים: חברות אלו מקצרות את הזמן בין נחיתה להמראה כדי למקסם את השימוש במטוס. לכן, החברות האלו לא מציעות טיסות קונקשן.
חברות לואו-קוסט הפעילות בישראל
בשנים האחרונות שוק הלואו-קוסט הישראלי התרחב משמעותית, והנוסעים נהנים מהיצע מגוון של יעדים וחברות:
- Wizz Air – אחת הפעילות ביותר בישראל, עם טיסות רבות למזרח ומרכז אירופה.
- Ryanair – מציעה קווים זולים למגוון יעדים באירופה.
- easyJet – מפעילה טיסות סדירות לישראל בעיקר מבריטניה ומערב אירופה.
- Pegasus – חברת תעופה טורקית עם קונקשנים נוחים דרך איסטנבול.
- Air Europa – מפעילה קווים מספרד לישראל עם אפשרות לקונקשנים נוספים.
- Vueling – חברת לואו-קוסט ספרדית המפעילה טיסות לתל אביב.
- Transavia – חברת בת של KLM המפעילה טיסות בין הולנד לישראל.
- Bluebird Airways – חברת תעופה יוונית שמפעילה טיסות מישראל ליוון ואירופה.
המסגרת המשפטית: מה קובע החוק?
החוק האירופי (EU261)
תקנה 261/2004 של האיחוד האירופי נכנסה לתוקף בשנת 2005 ומגדירה את זכויות הנוסעים במקרים של עיכובים, ביטולים או סירוב עלייה למטוס. התקנה אינה מבחינה בין סוגי חברות התעופה או מחירי הכרטיסים. הפיצוי הקבוע בחוק נקבע לפי מרחק הטיסה ועוצמת הפגיעה בזכויות הנוסע.
התקנה חלה על כל טיסה שממריאה מנמל תעופה באיחוד האירופי, וכן על טיסות הנוחתות בו אם הן מופעלות על ידי חברת תעופה אירופית. בית המשפט האירופי לצדק (ECJ) חיזק את התקנה בפסקי דין שונים והבהיר כי חברות לואו-קוסט מחויבות לפצות נוסעים ממש כמו כל חברה סדירה.
החוק הישראלי
חוק שירותי תעופה, שמכונהפעמים רבות חוק טיבי, אומץ במתכונת דומה לחוק האירופי. החוק חל על טיסות מישראל ואליה ומחייב את חברות התעופה לספק פיצוי, סיוע ושירות במקרה של ביטול טיסה, איחור ממושך או סירוב עלייה למטוס. גם כאן, לא נעשית הבחנה בין חברות לואו-קוסט לחברות רגילות.
תקדימים משפטיים: כשהחוק מדבר בבירור
בתי המשפט בישראל ובאירופה חיזקו את עמדת המחוקק בפסקי דין משמעותיים:
- פסק דין בישראל – Wizz Air (2020): בפסק דין שניתן בבית משפט השלום ברחובות בתיק ת"א 17962-03-20, נדונה תביעה של מספר נוסעים נגד חברת Wizz Air. התובעים טענו להפרת התחייבויות מצד החברה, ובית המשפט בחן את טענותיהם בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012. פסק הדין מדגיש את חובת חברות התעופה, כולל חברות לואו-קוסט, לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי הנוסעים, בהתאם לחוק הישראלי.
- פסק דין באירופה – Ryanair (2006): בפסק הדין של בית המשפט האירופי לצדק (ECJ) בתיק C-344/04, נדונה סוגיית חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים. בית המשפט קבע כי חובות אלו חלות באופן שווה על כל חברות התעופה, ללא קשר למודל העסקי שלהן או למחיר הכרטיס. פסק הדין חיזק את העיקרון שהזכויות המוענקות לנוסעים אינן תלויות בסוג החברה או במחיר ששולם עבור הכרטיס.
סיכום: מחיר נמוך לא פוגע בזכויותיכם
המחוקק בישראל ובאירופה בחר להגן על הנוסעים באופן שוויוני, ללא קשר למחיר הכרטיס או למודל העסקי של חברת התעופה. גם אם טסתם עם חברת לואו-קוסט ובחרתם לא להוסיף מזוודה או כיבוד – זכויותיכם נשמרות במלואן.
כצרכנים, חשוב להכיר את הזכויות הללו. בפעם הבאה שטיסתכם מתעכבת, מתבטלת או מתרחשת תקלה – זכרו: חברת לואו-קוסט לא פוטרת את עצמה מחובותיה. מגיע לכם פיצוי כחוק.השירותים הנלווים, הוא אינו משפיע כלל על הזכויות הבסיסיות המעוגנות בחוק.