החוק האירופאי קוcע שחברות התעופה חייבות לפצות את הנוסעים במקרים רבים של ביטול טיסה או של איחור בטיסה, אבל המחוקק רצה לאזן את החובה של חברות התעופה ולכן הוא הגביל את חובת הפיצויים במקרה של התרחשויות יוצאות דופן שהן לא באחריות חברת התעופה.
חברות התעופה משתמשות בתירוץ הזה הרבה מאוד פעמים כדי לפטור את עצמן מפיצויים, ועל טיסות רבות הן טוענות שהטיסה התבטלה או איחרה בגלל נסיבות יוצאות דופן שאינן באחריות חברת התעופה. בחלק מהמקרים הטענה של חברות התעופה הייתה מוצדקת אבל בחלק מהמקרים הן השתמשו בתירוץ הזה באופן רחב מדי.
אחת הטענות של חברות התעופה היא שהטיסה התעכבה או התבטלה בdלל סיבה טכנית. המטוס היה זקוק לטיפול או לתיקון ולכן לא ניתן היה להוציא את הטיסה בזמן. בתי המשפט האירופאים פסקו בשורה של מקרים כאלו וכך קבעו מה המגבלות של חברות התעופה כשהן באות להשתמש בתירוץ הזה.
תקלות טכניות הן לא נסיבות יוצאות דופן
המקרה המשמעותי הראשון שהגיע בפני בית המשפט האירופאי היה קשור לטיסה של חברת אלאיטליה (Wallentin-Hermann v Alitalia case (Case C-549/07, 2008)). אלאיטליה הייתה אמורה להטיס משפחה בשם וולנטין – הרמן מאוסטריה לאיטליה. זמן קצר לפני הטיסה התברר לחברה שאחת הטורבינות של המטוס מקולקלת ולכן לא ניתן לבצע את הטיסה. הם העבירו את המשפחה לטיסה אחרת, אבל בעקבות ההעברה נוצר איחור של כמעט ארבע שעות בהגעה ליעד, ולכן המשפחה תבעה פיצויים.
חברת אלאיטליה טענה שכיוון שמדובר בתקלה טכנית סבוכה, שהם לא יכלו לגלות אותה לפני הבדיקה השגרתית של המטוס לפני הטיסה, ולכן המקרה הזה נכלל בהגדרה של נסיבות יוצאות דופן שצריכות לפטור אותם מתשלום פיצויים.
בית המשפט טען שההתנהלות השגרתית של חברות תעופה כולל גילויים של בעיות טכניות וטיפול בהן, ולכן לא ניתן לראות מקרה של בעיות טכניות כמקרים שפוטרים מתשלום פיצויים. בית המשפט נתן דוגמאות למקרים שייחשבו לנסיבות יוצאות דופן כמו תקלות לא ידועות שהיצרן מודיע עליהן או חבלה שנגרמה למטוסים בעקבות אירועי טרור או חבלה מכוונת אחרת.
גם תקלות לא צפויות לא פוטרות מפיצויים
בפסיקה נוספת (van der Lans v KLM (Case C-257/14, 2015)) משנת 2015 בית המשפט האירופאי הדגיש את הפסיקה הקודמת שאומרת שחברות התעופה לא יקבלו פטור בעקבות תקלה. קורינה ואן-דר-לנס טסה עם חברת KLM מאקוודור לאמסטרדם. הטיסה התעכבה בעיכוב ארוך של 29 שעות בעקבות שתי תקלות שהיו במטוס, במערכת הדלק וגם במערכות ההידרו מכניות. העיכוב היה כל כך גדול כי החלפים לא היו בנמצא באקוודור והיה צריך להטיס אותם מאמסטרדם.
חברת KLM טענה שבמקרה הזה היא צריכה להיות פטורה מתשלום כי התקלות שנוצרו במטוס לא היו אמורות לקרות בפרק הזמן המדובר. המטוס עבר טיפולים באופן שיגרתי, והתקלות האלו הן תקלות שלא אמורות להתרחש בשימוש קבוע עם טיפולים ולכן החברה לא הייתה צריכה לצפות אותן. כמו כן, התקלות האלו הן נדירות ולכן החברה לא הייתה ערוכה לטפל בהן בכל מקום שאליו היא טסה.
בית המשפט לא קיבל את הטענות של KLM וקבע שגם תקלות לא צפויות הן חלק מההתנהלות הקבועה והרגילה של טיסות, ולכן לא יכולות להכלל כנסיבות לא צפויות. השאלה אם אלו תקלות נדירות או רגילות היא לא רלוונטית בעיני בית המשפט. העובדה שהמטוס עבר טיפולים תקופתיים ראויים בזמן לא פוטרת את חברת התעופה.
פסיקות בבית המשפט בישראל
גם בתי המשפט בישראל נזקקו לשאלה הזו, ודנו בה במסגרת החוק הישראלי לשירותי תעופה, המכונה חוק טיבי, ששונה במקצת מהחוק האירופאי (EU261).
בתיק של יצחק רוזנברג נגד אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ עסקה השופטת במקרה שבו טיסה עוכבה למשך 13 שעות בשדה התעופה. למרות שהנוסעים קיבלו מזון ושתייה הם לא יכלו לנצל את ההטבה הזו כי הם היו שומרי כשרות. חברת אל על טענה שבעיות טכניות הן לא נסיבות מיוחדות, אך בית המשפט לא קיבל את הטענה ופסק שאל על תפצה את הנוסעים. כך גם במשפט של רוזנבוים נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ קבע השופט שתקלות טכניות הן חלק מההפעלה השוטפת של חברת תעופה והן תלויות במידה רבה ברמת התחזוקה השוטפת ולכן הן לא יכולות להיות חלק מנסיבות פוטרות.
פסק דין קצת יותר מורכב הוא הפסיקה בתיק של מאיר בן שבת נגד ישראייר תעופה ותיירות בע"מ שבה נקבע שכל מקרה ייבחן לגופו. זאת אומרת, שיש תקלות טכניות שהן נסיבות מיוחדות בגלל אופיין המיוחד אבל לא כל תקלה טכנית היא סיבה לפטור. באופן דומה בתיק של אידלמן נגד נתור קבע השופט שתקלה טכנית יכולה עקרונית להיות סיבה לפטור בגלל נסיבות יוצאות דופן אבל החברה לא הציגה ראיות שמראות שבמקרה ההוא היו תקלות חריגות והיה טיפול שוטף רציני במטוסים, ונטל ההוכחה לכך שמדובר בתקלה יוצאת דופן שאינה באשמתה מוטלת על החברה ולא על תובע הפיצויים. החברה לא יכולה להסתפק באמירה הלקונית שהיו תקלות טכניות. גם במקרה של מזרחי נגד ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, פגעה ציפור במטוס וגרמה לתקלה, אבל השוטפת פסלה את טענת החברה כי ישראייר לא הוכיחה שהיא פעלה באופן זריז ומהיר לתיקון התקלה ולא הראתה שהיא ניסתה לספק לנוסעים אפשרות אלטרנטיבית.
היו גם מקרים בשפיטה הישראלית שבה בתי משפט קיבלו את טענת חברת התעופה שמדובר בתקלה יוצאת דופן. למשל, במקרה של דרור מנור נגד ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, השופט קיבל את טענת החברה שמדובר במטוס חדש יחסית ולכן התקלה לא הייתה צפוייה, וגם במשפט של בדש נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ השופט הסכים שתקלה במכ"ם היא תקלה לא רגילה ולכן החברה מוגנת תחת ההחרגה של נסיבות יוצאות דופן.
